מתוך חמשת נושאי הליבה של המכון: ממלכתיות, מנהיגות, חלוציות, חברת מופת והנגב, כתבנו עשרות סדנאות לכוחות הביטחון, כולן יכולות להיות משבצות ביום שלם, או עומדות בפני עצמן.
לרשות יח' הביטחון של המכון עומד מערך פיתוח של 5 גברים ונשים, מוכשרים ומוכשרות מאוד, שיכולים לפתח כמעט כל כלי הדרכה, בכל נושאי הליבה, ובנושאים קרובים אליהם.
כמה סדנאות ואטרקציות מבין פעילויות המכון:
'קפה בערך' – סדנה המותאמת אישית לכל יחידה ומטרותיה, בדרך כלל בפתיחת יום שלם, אתם מוזמנים לבית קפה ערכים, 'קפה בערך', פעילות שמנסה לפתוח קצת את הגבולות בין בילוי לבין דיון ובין האישי למשותף.
בסוף הפעילות מחכה לכם הפתעה מיוחדת, שבן-גוריון אפה למענכם/ן.
את 'תפריט' השיחה של המשתתפים/ות בפעילות נכתוב ביחד עם היחידה.
'שליחות ו/או קריירה?' – בסדנה זו ננסה ללמוד מנאום שנשא בן-גוריון ב-1954, לכ-8,000 בני נוער בת"א, בפניהם הציג את השאלה: 'שליחות או קריירה?' הסדנה כוללת דיון בתפיסת השליחות של בן-גוריון ובחינת הקשר שלה לעבודת המשתתפים.
בסדנה המעצימה נחשוף גם את האופן שבו ראה בן-גוריון את תפקיד המשרתים בכוחות הביטחון, בתקווה שיהווה מקור העצמה והשראה
ונייצר מרחב שבו יוכלו המשתתפים לשתף אלה את אלה בחוויות, באתגרים ובהצלחות. למה התכוון בן-גוריון במילה 'שליחות'?
למה התכוון במילה 'קריירה'?
מה משמעות מושגים אלה בעבורנו?
איך זה רלוונטי לחיינו?
'המפקד כמחנך' – דוד בן-גוריון היה ראש הממשלה ושר הבטחון הראשון של מדינת ישראל. עוד בטרם קום המדינה היה אחראי על תיק הבטחון מטעם הישוב בארץ. הוא למד לעומק את התחום, ובמידה רבה עיצב את דמותו של הצבא הישראלי ושל מפקדיו. אופיו של צה"ל כצבא ממלכתי וכצבא העם נגזר מתפיסות אלה. נושאי הבטחון ואופיו של הצבא העסיקו את בן-גוריון באופן מתמיד והוא אף הרבה לכתוב על כך ולנאום בפני חיילים ומפקדים. במיוחד התעמק בן-גוריון בדמותו ובתפקידו של המפקד בצה"ל.
בסדנה ננסה להכיר מתוך דבריו את 'דמות המפקד הראוי' בעיניו.
'בן גוריון בקו וצבע' – במכון למורשת בן-גוריון מוצגת תערוכה בציורי קיר המציגה את חייו של בן-גוריון. פעילות זו מציעה למשתתפים ביקור בתערוכה וסדנה הכוללת שיח על המגע בין החיים הפרטיים למשק כנפי ההיסטוריה, אצל בן-גוריון ואף בחייהם האישיים.
אל תבוזו לקטנות – ואל תירתעו מגדולות – חלק גדול מאזרחי המדינה מכיר את נקודות הציון המרכזיות בחייו של בן-גוריון – הקמת המדינה או המעבר לשדה בוקר. בסדנה זו ננגיש בגובה העיניים דמות שלעיתים נראית 'גדולה מהחיים' ומאיימת. ובמילים של בן-גוריון: "אל תבוזו לקטנות – ואל תירתעו מגדולות." הסדנה חותרת להעצמה של המשתתפים באמצעות בחינת המושג "הישג" והשראה מבן-גוריון.
כלי העבודה של בן-גוריון – השראה מעשית ממסמכי ארכיון – בן-גוריון כמי שהיה מנהיג משך שנים רבות פיתח טכניקות שונות להתמודדות עם אתגרים. מתוך עיון במסמכים מעזבונו ניתן לזקק כמה 'כלי עבודה' בהם השתמש ולשאוב מהם השראה לאתגרים עמם אנו ניצבים כיום.
אנו מציעים סדנה בת שלוש יחידות שכל אחת מהן מדגימה כלי עבודה אחר.
'התקווה בת שנות אלפיים' – פעילות שבוחנת את הבחירה ב'התקווה' כהמנון של התנועה הציונית ושל מדינת ישראל ומבררת מה משמעותו של ההמנון והתקווה שבתוכו בישראליות. במהלך הסדנה נבחן את 'התקווה' אל מול הצעות חלופיות להמנון שעלו במהלך השנים ואל מול המנונים של מדינות אחרות. נשאל: מה המשמעות של המנון, מדוע נבחרה התקווה כהמנון, כיצד בחירה זו משפיעה על הישראליות בכללה והיכן היא פוגשת כל אחד ואחת באופן אישי.
'חזון ודרך' – בן-גוריון היה מנהיג שידע לשלב בין החזון והרוח, לבין הביצוע המעשי, הפרגמטי. זו הייתה תפיסת ההפעלה שלו בצמתים מרכזיות, כאלה שהניבו החלטות הרות גורל לחברה הישראלית ומשפיעות עליה עד היום.
לצד כל חזון ורעיון גדול, הוא ידע להצמיד תכנית פעולה מסודרת ומדוקדקת עד הפרט האחרון. אנו רואים זאת ביומנים, בכתבים ובנאומים.
נרצה להציג כמה מקרי בוחן לדפוס הפעולה הזו שיכול לשמש כהשראה למפקדים ומנהלים ולהפנות את תשומת הלב אל המשתתפים דרך מקרה בוחן משל עצמם.
מקרי הבוחן הפרטיים יהיה כאלה שמעוררים עניין ומשמעות אל תוך היום יום של המשתתפים ומשנים את הסביבה החברתית ו/או הפיזית בה הם פועלים.
'עברנו את פרעה' – בפעילות זו נבקש לשאוב תקווה מהתגברות על משברי עבר. התנועה הציונית ומדינת ישראל ידעו לא מעט משברים היסטוריים קשים שנראו בשעתם כשבר של ממש. אבל משברים אלה, חמורים ככל שהיו לא שברו את החברה בתוכה התקיימו ונמצאו הדרכים לצאת מתוכם. בפעילות נתמקד בדרך בה ראו בני הזמן את המשברים ובדרכים שנמצאו להתאוששות והתחדשות. לדוגמא: היחס לתוכנית החלוקה, הסזון, פרשת אלטלנה, תקופת הצנע, המחלוקת סביב השילומים מגרמניה, מאבקי השבת בירושלים וההסתננויות בשנות החמישים.
'הנגב/ישראל-תמונת מצב' – מסע אישי בתמונות מאפשר לכל אחד מהמשתתפים לבחון את העמדה שלו, של משפחתו ושל חבריו ואת הקשר של הסיפור האישי לסיפור החברתי הכללי.
הפעילות, מסע אישי בתמונות מצולמות, משרתת את המטרה העיקרית, שהיא קיום דיון באשר לעמדות אישיות על הנגב/ישראל, ובאשר לדימוי האישי והציבורי של הנגב/ישראל. מעבר לכך, זו הזדמנות לפגוש את העמדות של עמיתים/שותפים לדרך, ובכך ליצור היכרות מעמיקה יותר ותחושת זהות יחידתית.
'צמיחה מתוך משבר' – מדינת ישראל נמצאת במלחמה צודקת והיסטורית. כולנו מתמודדים עם כאב וחוסר וודאות, אך נדרשים למצוא כוחות לצמיחה מתוך המשבר. בסדנה ננסה ללמוד מאתגרי העבר על אתגרי ההווה ולשאוב השראה מדמותו של דוד בן-גוריון. נחזק את המשתתפים/ות ונחדד את המצפן הערכי והחזון שלנו באמצעות פעילות חווייתית ומפגש עם מקורות היסטוריים.
'בונים חברה' – החברה הישראלית מורכבת מקבוצות רבות של אזרחים החיות באותו מרחב משותף. אחד האתגרים הגדולים שלנו כחברים בה הוא לראות את הפוטנציאל והיתרונות במצב כזה על מנת להתמודד עם הקשיים שעולים מהשוני בין אותן הקבוצות, ולעצב חברה שלכולם יש מקום לחיות בה בכבוד ובשוויון. הבחירה של התנועה הציונית ושל מדינת ישראל לאמץ את השיטה הדמוקרטית, על עקרונותיה וזכויות האדם הכרוכות בה, צריכה לשמש לנו מצפן ערכי – זו לא בחירה פורמלית בלבד, בשיטת שלטון, אלא בשיטה ערכית לניהול המתחים החברתיים.
אטרקציות – ברחבי בנגב ישנם לא מעט יזמים ויזמיות שיודעים לספק אטרקציות וסדנאות שונות, כתוספת לעולם התוכן של המכון למורשת בן-גוריון, כגון: 'המבשלות של ירוחם', סדנת חץ וקשת, אקרובלנס, 'הומא'-קהילת אומנים בנגב, יוגה, פילאטיס, גלישת חולות בדיונה ליד ניצנה ועוד.
למפקדי צה"ל אפשר להפעיל אטרקציות דרך מאגד רווחה.
