קשריו של דוד בן-גוריון עם ירושלים נפרשו על פני עשרות שנים. ירושלים הייתה עבורו עיר ממשית שבה התגורר, פעל והכריע, אך גם מרחב לאומי בעל משמעות סמלית עמוקה – בירתו ההיסטורית של העם היהודי וליבה הממלכתי של מדינת ישראל.
בשנת 1949 קבע בן-גוריון את משכנם של מוסדות המדינה בירושלים, ובכך עיצב אותה כמוקד של ממלכתיות, אחריות אזרחית וחיבור בין המדינה לאזרחיה.
השלוחה הירושלמית של המכון למורשת בן-גוריון פועלת כמוקד חינוכי-ערכי בירושלים, ומציעה סיורים, סמינרים, ימי עיון ופעילויות עומק העוסקים בציונות, ממלכתיות, מנהיגות וחברה – מתוך חיבור ישיר למרחב העירוני ולמורשתו של בן-גוריון.
'הבירה של בן-גוריון' הוא משחק ניווט אינטראקטיבי המזמין את המשתתפים לגלות את ירושלים דרך עיניו, דמותו וחזונו של האיש שהקים לנו מדינה.
הפעילות יוצרת חיבור בלתי אמצעי למנהיגותו של בן-גוריון, תוך שילוב היסטוריה, ערכי מנהיגות וסיפורים אישיים נדירים. במרכז המשחק עומד הקשר הייחודי בין בן-גוריון לירושלים – ממקום מגוריו הצנוע ועד תפיסתו את העיר כ"נשמת האומה", והאומץ שנדרש ממנו להכריז עליה כבירת ישראל.
הפעילות מופעלת על ידי השלוחה הירושלמית של המכון למורשת בן-גוריון בשיתוף קרן קימת לישראל (קק"ל).
אופן הפעילות
מתמקד במרחב המוסדי המרכזי של מדינת ישראל ובערכים העומדים בבסיסו. הסיור עובר בין מוקדי שלטון ותרבות כמו בית המשפט העליון, הכנסת והספרייה הלאומית, ובוחן את הקשר המרחבי ביניהם ואת האופן שבו האדריכלות והתוכן של המוסדות מייצגים את הריבונות הישראלית. במהלך הסיור משולבים דיונים על יחסי הרשויות בימינו וניתוח סמלים היסטוריים כמו מנורת הכנסת ופסל "אותיות אור", המזמינים את המשתתפים לחשוב על חלוקת האחריות בין המדינה לאזרח. ניתן להזמין כסיור מודרך קבוצתי או במשחק ניווט אינטראקטיבי באפליקציה סלולרית.
סמינר בן יום או יומיים בירושלים, המיועד לתלמידי תיכון (כיתות י"א-י"ב). הסמינר מתמקד במושג המורכב "ממלכתיות" לאור תפיסתו של דוד בן-גוריון, ביסודות עליהם הוקמה המדינה, ובשיח האזרחי של זכויות וחובות. מטרת העל היא לעודד חשיבה ביקורתית, אחריות ואקטיביזם בקרב בני הנוער, רגע לפני הפיכתם לאזרחים בוגרים ופעילים. התוכנית משלבת תכנים ציוניים-היסטוריים ובוחנת את הרלוונטיות שלהם לחיינו כיום, תוך דגש על מקומה של ירושלים בסיפור הממלכתי-ישראלי בעבר ובהווה. החוויה החינוכית מורכבת מסיורים, סדנאות, מיצגים אינטראקטיביים, ביקורים במוסדות הלאום ומפגשים עם אנשי שיח מעוררי השראה.
סמינר "ציונות ומדע" מזמין את המשתתפים למסע מעמיק בעקבות חזון הציונות להקמת חברת מופת חדשנית, מתקדמת ומבוססת מדע. במהלך הסמינר, המשתתפים בוחנים את התפיסה של המדע ככלי מרכזי ל"תיקון עולם" ולביסוס עוצמתה של מדינת ישראל, תוך חיזוק תחושת השייכות הלאומית והזהות הציונית המודרנית. התוכנית משלבת בין עבר, הווה ועתיד: החל מהיכרות עם דמויות המופת והנאומים ההיסטוריים שעיצבו את הרוח המדעית בישראל, דרך מפגשים עם אנשי היי-טק ויזמות, ועד להתנסות מעשית במעבדות מחקר. הסמינר שואף לטפח בקרב הנוער סקרנות מדעית וחשיבה עצמאית, ומעודד אותם לראות במדע שליחות חלוצית ויזמית למען טובת הכלל.
סיור חינוכי בשכונת רחביה בירושלים המזמין את המשתתפים להתחקות אחר ראשיתו של החינוך הממלכתי בעיר, דרך מוסדות החינוך הראשונים, דמויות מפתח, אתרים וסיפורים מראשית דרכה של שכונת הדגל של המעמד המשכיל והציוני. במהלך הסיור נעמיק ברחביה כבבואה לחזון ציוני־חינוכי, נבחן את מושג החינוך הממלכתי דרך חוק החינוך הממלכתי ונגזרותיו, ונשוחח על מקומו המרכזי של החינוך בחזונו של בן־גוריון. ההשתלמות מציעה חוויה מעשירה, מעוררת מחשבה ורלוונטית לאנשי חינוך המבקשים לבחון את אחריותם בהובלת ערכי החינוך הממלכתי גם היום
סיור חברתי מרתק היוצא ממעברת האסבסטונים ומסתיים בקריית מנחם, ומספר את סיפורה של העלייה הגדולה בשנותיה הראשונות של מדינת ישראל ואת האתגרים החברתיים שנולדו מתוכה. דרך הרחובות, המבנים והסיפורים האנושיים, המשתתפים פוגשים את המתח שבין חזון קיבוץ הגלויות לבין המציאות המורכבת של קליטה, פערים ושוויון הזדמנויות. הסיור מזמין להתבונן במושג הממלכתיות לא רק דרך מוסדות המדינה, אלא דרך האחריות לבניית חברת מופת צודקת ושוויונית, המחויבת לצמצום פערים וליצירת מוביליות חברתית עבור אוכלוסיות שונות. זהו סיור המעודד שיח ערכי, אחריות אישית ומעורבות חברתית מתוך חיבור עמוק לסיפורה של החברה הישראלית.
הסיור בהר הצופים מציע מבט ייחודי על "בית המדרש לתורה ולחכמה" שהוקם בלב ירושלים עוד בטרם הקמת המדינה. הסיור מתמקד בקשר המיוחד שבין התנועה הציונית למחקר המדעי, ובוחן את חשיבותה של האוניברסיטה העברית בראשיתה וכיום לעשייה הציונית ולמדינת ישראל. במהלך הסיור, המשתתפים עוברים בתחנות היסטוריות ומרתקות: מ"קיר הנובליסטים" והדיון על תפקיד האוניברסיטה, דרך פינת חנוכת האוניברסיטה והיכרות עם נאומיהם של בלפור, ויצמן וביאליק, ועד לביקור בגן הבוטני ובמערת ניקנור המשלבים מורשת וטבע. הסיור ממחיש כיצד המדע שימש כלי חיוני להתגברות על מכשולים בבניית הארץ, ומציב את המשתתפים בנקודת תצפית מעוררת השראה על העיר ירושלים ועל החזון הציוני שהפך למציאות.
מתמקד במרחב המוסדי המרכזי של מדינת ישראל ובערכים העומדים בבסיסו. הסיור עובר בין מוקדי שלטון ותרבות כמו בית המשפט העליון, הכנסת והספרייה הלאומית, ובוחן את הקשר המרחבי ביניהם ואת האופן שבו האדריכלות והתוכן של המוסדות מייצגים את הריבונות הישראלית. במהלך הסיור משולבים דיונים על יחסי הרשויות בימינו וניתוח סמלים היסטוריים כמו מנורת הכנסת ופסל "אותיות אור", המזמינים את המשתתפים לחשוב על חלוקת האחריות בין המדינה לאזרח. ניתן להזמין כסיור מודרך קבוצתי או במשחק ניווט אינטראקטיבי באפליקציה סלולרית.
פעילות הבוחנת מה ניתן ללמוד מחפצים, מסמכים ותכנים המונחים על שולחן העבודה – הפיזי והדיגיטלי – שלנו ושל בן-גוריון.
עיסוק בערכים, סדרי עדיפויות וזהות דרך חפצים וסימנים.
מיצג אינטראקטיבי שבו בן-גוריון "מופיע" בבית משפט ומשמיע את קולו בחמישה נושאים:
הקמת המדינה, פרשת אלטלנה, פיזור האוכלוסין ועיירות הפיתוח, יחסי דת ומדינה והסכם הסטטוס קוו, היחסים בין מדינת ישראל ליהדות התפוצות.
המשתתפים משמשים חבר מושבעים, נחשפים לעמדות שונות ומצביעים.
ניתן להשתתף מכל מקום.
פעילות העוסקת בתפיסתו של בן-גוריון לגבי תפקיד המפקד בצה"ל – לא רק כמוביל מקצועי אלא גם כמחנך.
המשתתפים ילמדו וינתחו את משמעות הפיקוד בצבא העם ואת האחריות הערכית הכרוכה בו.
הרצאה־סדנה הבוחנת את המתח שבין שליחות אישית לקריירה מקצועית, דרך תפיסתו של בן-גוריון ביחס לשירות הציבורי והצבאי.
נבחן כיצד הדילמה נתפסת בעבר וכיצד היא מתבטאת כיום.
מפגש באווירה משוחררת ונעימה לדיון פתוח בנושא ערכים אישיים וחברתיים.
הפעילות מעודדת שיח, חשיבה ביקורתית ושיתוף, ובוחנת את הרלוונטיות של ערכים לחיי היומיום ולשירות.
'הבירה של בן-גוריון' הוא משחק ניווט אינטראקטיבי המזמין את המשתתפים לגלות את ירושלים דרך עיניו, דמותו וחזונו של האיש שהקים לנו מדינה. הפעילות יוצרת חיבור בלתי אמצעי למנהיגותו של בן-גוריון, תוך שילוב היסטוריה, ערכי מנהיגות וסיפורים אישיים נדירים. במרכז המשחק עומד הקשר הייחודי בין בן-גוריון לירושלים – ממקום מגוריו הצנוע ועד תפיסתו את העיר כ"נשמת האומה", והאומץ שנדרש ממנו להכריז עליה כבירת ישראל.
הפעילות מופעלת בשיתוף קרן קימת לישראל (קק"ל).
מתמקד במרחב המוסדי המרכזי של מדינת ישראל ובערכים העומדים בבסיסו. הסיור עובר בין מוקדי שלטון ותרבות כמו בית המשפט העליון, הכנסת והספרייה הלאומית, ובוחן את הקשר המרחבי ביניהם ואת האופן שבו האדריכלות והתוכן של המוסדות מייצגים את הריבונות הישראלית. במהלך הסיור משולבים דיונים על יחסי הרשויות בימינו וניתוח סמלים היסטוריים כמו מנורת הכנסת ופסל "אותיות אור", המזמינים את המשתתפים לחשוב על חלוקת האחריות בין המדינה לאזרח. ניתן להזמין כסיור מודרך קבוצתי או במשחק ניווט אינטראקטיבי באפליקציה סלולרית.
הרצאה זו מבקשת להתבונן בירושלים דרך עיניו של דוד בן־גוריון – לא רק כבירה פוליטית, אלא כרעיון מכונן בזהות הישראלית ובחזון הציוני. לאורך עשרות שנים נע בן־גוריון בין ירושלים הממשית, העיר שבה פעל, התגורר וקיבל הכרעות דרמטיות, לבין ירושלים הסמלית – “נשמתה של ארץ ישראל ושל העם היהודי”. דרך תחנות מרכזיות בחייו ובתולדות המדינה: ימי היישוב, מלחמת העצמאות, ההכרזה על ירושלים כבירה והמאבק על אחדותה – נבחן כיצד עוצבה תפיסת הממלכתיות שלו סביב העיר, וכיצד הפעל על מנת להפוך אותה למוקד של ריבונות, אחריות לאומית ובניין חברה. ההרצאה מזמינה לעסוק גם במתחים ובדילמות שבין עבר, הווה ועתיד; בין חזון למציאות; ובין ירושלים כסמל היסטורי לבין ירושלים כעיר חיה, משתנה ומאתגרת גם כיום.
הרצאה על ממלכתיות כעמוד תווך במחשבתו של בן-גוריון וכאבן בוחן בעיצוב מוסדות המדינה.
נסקור פרשיות מפתח ונבחן כיצד נוגעת הממלכתיות לחיינו היום.
הרצאה המתמקדת באתגרי מנהיגותו של בן-גוריון מאז ימי נעוריו ועד שנותיו בשדה בוקר.
עוסקת בראייה למרחוק, צעדים קונקרטיים, וגמישות מחשבתית בדרך אל היעד.
מה ראה דוד בן-גוריון בירושלים – ומה שרו עליה הדורות? בהרצאה ייחודית נצא למסע בזמן בעקבות העיר המורכבת, האהובה והמרכזית ביותר בזהות הישראלית. דרך מילות השירים – מימי המנדט, דרך מלחמת ששת הימים ועד ימנו בשילוב עיניו של בן-גוריון נגלה כיצד נבנתה ירושלים לא רק באבן אלא גם בשפה, שירה ותודעה לאומית
הרצאה זו מבקשת להתבונן בירושלים דרך עיניו של דוד בן־גוריון – לא רק כבירה פוליטית, אלא כרעיון מכונן בזהות הישראלית ובחזון הציוני. לאורך עשרות שנים נע בן־גוריון בין ירושלים הממשית, העיר שבה פעל, התגורר וקיבל הכרעות דרמטיות, לבין ירושלים הסמלית – “נשמתה של ארץ ישראל ושל העם היהודי”. דרך תחנות מרכזיות בחייו ובתולדות המדינה: ימי היישוב, מלחמת העצמאות, ההכרזה על ירושלים כבירה והמאבק על אחדותה – נבחן כיצד עוצבה תפיסת הממלכתיות שלו סביב העיר, וכיצד הפעל על מנת להפוך אותה למוקד של ריבונות, אחריות לאומית ובניין חברה. ההרצאה מזמינה לעסוק גם במתחים ובדילמות שבין עבר, הווה ועתיד; בין חזון למציאות; ובין ירושלים כסמל היסטורי לבין ירושלים כעיר חיה, משתנה ומאתגרת גם כיום.
הרצאהה המציעה מבט מעמיק על מקומו המרכזי של ספר הספרים בעיצוב הזהות הציונית ומדינת ישראל הצעירה, דרך השקפת עולמו של ראש הממשלה הראשון. המפגש נפתח באירוע היסטורי יוצא דופן ממאי 1960, שבו הרצאה של בן-גוריון על יציאת מצרים עוררה פולמוס ציבורי רחב ואף הובילה למשבר ממשלתי ולהצבעת אי-אמון. מתוך נקודת מוצא זו, ההרצאה בוחנת את המהפכה התרבותית שהובילה התנועה הציונית, שבחרה להציב את התנ"ך כטקסט מכונן במקום התלמוד, במטרה ליצור חיבור מוחשי וריבוני לנופי הארץ. במהלך המפגש נחשפים שלושת העוגנים שבן-גוריון מצא בתנ"ך. דרך אנקדוטות היסטוריות, חומרי ארכיון וניתוח דמויות מקראיות, המאזינים יזכו למבט מקורי ומעורר מחשבה על שורשי הזהות הישראלית והסוגיות הערכיות שממשיכות ללוות אותנו גם כיום.
בהרצאה “אוכל ציוני” נצא למסע טעים ומעורר מחשבה בעקבות המטבח הישראלי: מהעגבנייה והזית של ימי העליות הראשונות, דרך “אורז בן־גוריון”, הצנע וכור ההיתוך, ועד לפריחה של מטבחי העדות והרב־תרבותיות הישראלית. דרך סיפורים, ספרי בישול, מאכלים מוכרים ושאלות זהות גדולות, נגלה כיצד אוכל הוא הרבה יותר ממה שמונח על הצלחת — הוא מראה לחברה, להיסטוריה, לפוליטיקה ולחלום הציוני. זו הרצאה חווייתית, נגישה ומלאת טעם, שמזמינה את הקהל לשאול יחד: האם יש בכלל דבר כזה “אוכל ישראלי”?
סיור חברתי מרתק היוצא ממעברת האסבסטונים ומסתיים בקריית מנחם, ומספר את סיפורה של העלייה הגדולה בשנותיה הראשונות של מדינת ישראל ואת האתגרים החברתיים שנולדו מתוכה. דרך הרחובות, המבנים והסיפורים האנושיים, המשתתפים פוגשים את המתח שבין חזון קיבוץ הגלויות לבין המציאות המורכבת של קליטה, פערים ושוויון הזדמנויות. הסיור מזמין להתבונן במושג הממלכתיות לא רק דרך מוסדות המדינה, אלא דרך האחריות לבניית חברת מופת צודקת ושוויונית, המחויבת לצמצום פערים וליצירת מוביליות חברתית עבור אוכלוסיות שונות. זהו סיור המעודד שיח ערכי, אחריות אישית ומעורבות חברתית מתוך חיבור עמוק לסיפורה של החברה הישראלית
דיון בתפיסתו של בן-גוריון לגבי עברות שמות, כור היתוך ורב־תרבותיות, ובשאלה עד כמה מנהיג רשאי להתערב בזהות האישית.
התמקדות במנהיגותו של בן-גוריון ולמידה מאתגרי העבר על בסיס החלטותיו מאז ימי נעוריו ועד שנותיו בשדה בוקר.
עיסוק בראייה למרחוק, צעדים קונקרטיים אל עבר מטרה גדולה ויכולת לחשב מסלול מחדש.
'הבירה של בן-גוריון' הוא משחק ניווט אינטראקטיבי המזמין את המשתתפים לגלות את ירושלים דרך עיניו, דמותו וחזונו של האיש שהקים לנו מדינה.
הפעילות יוצרת חיבור בלתי אמצעי למנהיגותו של בן-גוריון, תוך שילוב היסטוריה, ערכי מנהיגות וסיפורים אישיים נדירים. במרכז המשחק עומד הקשר הייחודי בין בן-גוריון לירושלים – ממקום מגוריו הצנוע ועד תפיסתו את העיר כ"נשמת האומה", והאומץ שנדרש ממנו להכריז עליה כבירת ישראל.
הפעילות בשיתוף קרן קימת לישראל (קק"ל).
אופן הפעילות
משחקי חידה ואתגר קוגניטיבי סביב חפצים ומוצגים משולחן עבודתו של בן-גוריון, המלמדים על ערכיו ומקורות ההשראה שלו.
משתתפים משמשים כחבר מושבעים ומכריעים לגבי החלטות מפתח של בן-גוריון: הקמת המדינה, אלטלנה, יחסי דת ומדינה, פיזור אוכלוסין והיחסים עם יהדות התפוצות.
סיור 'ממלכתיות ומגדר' ברחביה מזמין את המשתתפים לבחון את עיצובה של החברה הישראלית דרך סיפורן של נשים שפעלו במרחבים שבהם נבנתה הממלכתיות: חינוך, עבודה, הנהגה, תרבות ומוסדות ציבור. בין רחובות השכונה נפגוש דמויות של נשים שהיו שותפות בעיצוב היישוב והמדינה, אך לא תמיד זכו למקום מרכזי בזיכרון הציבורי. דרך סיפורן נברר כיצד נבנה המרחב הממלכתי בישראל, מי נכללו בו ומי נדחקו לשוליו, ונשאל כיצד שאלות של מגדר, ייצוג ושוויון ממשיכות לעצב גם היום את החברה הישראלית ואת האחריות הציבורית שלנו כלפיה.
סיור בעקבות הכלכלה הממלכתית בראשית המדינה.
כיצד נבנו תקציב, רווחה, וצנע עם הרבה אידיאולוגיה ומעט משאבים?
נסייר בעקבות לוי אשכול כשר אוצר, דוב יוסף שר הצנע ונגלה את הסיפורים שמאחורי חוק ביטוח לאומי ואיך בן-גוריון כרגיל מושך בחוטים?
סיור חינוכי בשכונת רחביה בירושלים המזמין את המשתתפים להתחקות אחר ראשיתו של החינוך הממלכתי בעיר, דרך מוסדות החינוך הראשונים, דמויות מפתח, אתרים וסיפורים מראשית דרכה של שכונת הדגל של המעמד המשכיל והציוני. במהלך הסיור נעמיק ברחביה כבבואה לחזון ציוני־חינוכי, נבחן את מושג החינוך הממלכתי דרך חוק החינוך הממלכתי ונגזרותיו, ונשוחח על מקומו המרכזי של החינוך בחזונו של בן־גוריון. ההשתלמות מציעה חוויה מעשירה, מעוררת מחשבה ורלוונטית לאנשי חינוך המבקשים לבחון את אחריותם בהובלת ערכי החינוך הממלכתי גם היום
מתמקד במרחב המוסדי המרכזי של מדינת ישראל ובערכים העומדים בבסיסו. הסיור עובר בין מוקדי שלטון ותרבות כמו בית המשפט העליון, הכנסת והספרייה הלאומית, ובוחן את הקשר המרחבי ביניהם ואת האופן שבו האדריכלות והתוכן של המוסדות מייצגים את הריבונות הישראלית. במהלך הסיור משולבים דיונים על יחסי הרשויות בימינו וניתוח סמלים היסטוריים כמו מנורת הכנסת ופסל "אותיות אור", המזמינים את המשתתפים לחשוב על חלוקת האחריות בין המדינה לאזרח. ניתן להזמין כסיור מודרך קבוצתי או במשחק ניווט אינטראקטיבי באפליקציה סלולרית.
