המכון למורשת בן-גוריון מציע מגוון הרצאות בתחום נושאי הליבה שלנו, נגיע לכל מקום בארץ, בשטח כמו באולם ממוזג.
כמו כן, המכון משרת את יחידות צה"ל כ'צינור' למרצים מבוקשים, שאינם עובדי המכון.
אתם מוזמנים לפנות אלינו כדי להתייעץ על הרצאה ליחידה.
חלק מהרצאות המכון:
'חזון ודרך' – "אין כביש סלול מהמוכן המוליך למחוז חפץ. אלא בהתרחשות ובהשתנות הבלתי פוסקת של המציאות, שאינה חוזרת על עצמה, יש לחצוב מחדש ובלי הפסקה מעבר קשה לקראת המטרה. ויש צעד שהיה נכון אתמול, והוא עלול להכשיל מחר." דוד בן-גוריון
מורשתו של בן-גוריון, מורכבת מצד אחד מהחזון הגדול ומהצד השני מהעשייה היומיומית, העבודה השחורה של הגשמת החזון. בהרצאה נפגוש כמה דוגמאות למעבר מחזון למעשה.
כיצד מורשת זו רלוונטית לעשייתנו ביחידה?
'חזון הנגב של בן-גוריון' – בן-גוריון מקושר לנגב בתודעה הישראלית. קשר זה נצרב בתודעה בעיקר בזכות שני עניינים: המעבר של בן-גוריון לנגב והקמת ביתו במדבר (צריף בן-גוריון) והחלטתו להיקבר בנגב. אבל הנגב העסיק את בן-גוריון משלב מוקדם הרבה יותר בחייו והיה חלק אינטגרלי ומרכזי בחזון שלו. בשנות חמישים הוא מיצה את תפישתו לגבי הנגב במשפט "בנגב יבחן העם בישראל ומדינתו". ההרצאה עוקבת אחרי חזון הנגב של בן גוריון לאורך השנים, מבקשת לברר מה הוא המבחן שמעמיד הנגב בפני העם והמדינה ומנתחת את הקשר בינו ובין חזון חברת המופת שלו.
'בהילחם ישראל' – תוך כדי מלחמת העצמאות, המלחמה הקשה ביותר שידעה ישראל, מלחמת קיום, דוד בן-גוריון, ראש הממשלה ושר הביטחון, חזר ושירטט ללוחמים ולאנשים שאיתו תמונת עתיד המסתכלת לעבר האופק.
במפגש נשאב השראה מבן-גוריון שראה דווקא בתוך האתגר את ההכרח בשרטוט חזון – חזון לעתיד של בניין, חזון לעתיד של חברה מתוקנת הבנויה על יסודות של צדק ושל שלום.
תור המדבר – במהלך ההרצאה נבחן דימויים של הנגב והמדבר בתרבות העברית. נתבונן במתח שבין תפיסת המדבר כמקום למסע לבין ראייתו כבית שיש להפריח בו את השממה, ונדון בשינויים בהתייחסות אל המדבר והנגב לאורך ההיסטוריה של העם ושל המדינה.
חברת מופת – מהזדמנות להכרח קיומי – הרצאה על תפישת חברת המופת בציונות תוך דגש על התפתחות הרעיון אצל בן-גוריון. במוקד ההרצאה ההליך שעבר המושג וההבנה ששאיפה לחברה צודקת הכרחית לעצם קיומה של מדינה יהודית.
'אמא גם כן בשמירה' –נשים בכח המגן ביטחון נתפש כתחום "גברי", תחום שמתאים לגברים. גברים אמורים להגן על נשים וילדים. כניסה של נשים לתחום זה מסמלת את החופש של נשים וגברים לבחור לעצמם את דרך השתתפותם בחברה.
בן-גוריון ראה בהשתתפות של נשים בכוח המגן עניין חשוב לתנועה הציונית ולמדינת ישראל, תפישת השוויון שלו היתה גם שוויון בחובות – בעשיה האקטיבית, ולא רק בזכויות שנתפשו אצלו כפסיביות. בתוך ההקשר הישראלי – חובת הביטחון היא הקשה ביותר לדעתו ולכן, לטובת השוויון, חשוב שנשים תשתתפנה בפעולות של הגנה וביטחון. בהרצאה נספר על מקומן של הנשים בכח המגן העברי, בעבר, בהווה ובעתיד.
