“לא המנדט הוא התנ”ך שלנו – התנ”ך הוא המנדט שלנו!” – כך נאם בן-גוריון בפני ועדת פיל בינואר 1937.
ואכן, החיבור של בן-גוריון לתנ”ך היה עז ומשמעותי, ולמרות שלא היה אדם דתי הוא האמין כי “בְּסֵפֶר הַסְּפָרִים יִמְצָא כָּל יְהוּדִי, אָדוּק [דתי] אוֹ חָפְשִׁי [חילוני], מוֹצָאוֹ, שָׁרָשָׁיו הַהִיסְטוֹרִיִּים וְהַמּוּסָרִיִּים, וְעֶרְכֵי אָדָם עֲלֵי אֲדָמוֹת שֶׁשּׁוּם סֵפֶר בָּעוֹלָם לא עָלָה עֲלֵיהֶם”.
