אירועים \ ציוני דרך

מלחמת העולם השניה

עם פרוץ מלחמת העולם השנייה הוביל בן-גוריון מדיניות שקבעה שיתוף פעולה עם הבריטים במאבק עם הגרמנים הנאצים במלחמה, אך המשך העלייה הבלתי לגלית וההתיישבות.
(מן העיתונות: ד בן-גוריון על תרומת הישוב למאמץ המלחמתי

בשנת 1942, תוך כדי מלחמת העולם השנייה, היה בן-גוריון בין היוזמים והמארגנים של ב"ועידת בילטמור" של ציוני אמריקה. ביוזמתו פרסמה הוועידה הצהרה, שלימים נקראה "תוכנית בילטמור". תוכנית זו נחשבה להצהרה הראשונה של התנועה הציונית בזכות הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל. בהמשך גם הוועד הפועל הציוני אישר את ההצהרה שנקראה אז 'תכנית ירושלים'.
בזמן המלחמה פעל בן-גוריון להקמת חטיבה יהודית בצבא הבריטי, היא "הבריגדה היהודית", שהוקמה לבסוף בשנת 1944.
לאחר מלחמת העולם השנייה, כאשר התברר כי הבריטים אינם נסוגים מהמדיניות שעליה הכריזו לפני המלחמה, ואינם פועלים להקמת מדינה יהודית בארץ ישראל, הוביל בן-גוריון קו מאבק חריף בשלטון הבריטי בארץ, במסגרת תנועת המרי העברי – פעולה מתואמת של ה"הגנה" עם האצ"ל והלח"י –  שלא נשמעו עד אז להנחיות התנועה הציונית.  קו מאבק זה כלל פגיעה בסמלי השלטון הבריטי בארץ כמו מסילות הרכבת והגשרים. (מן העיתונות: ד בן-גוריון אנו דורשים להביא מליון ראשון של יהודים מאירופה)

בקונגרס הציוני שהתקיים בסוף שנת 1946 קיבל לידיו דוד בן-גוריון את תיק הביטחון בסוכנות היהודית, תיק שלא היה קיים למעשה קודם לכן, והחל להתכונן לתפקיד זה ב'סמינר' – תקופת לימודים בת כחודשיים בהם קרא חומר על טקטיקות לחימה ובניית צבא ולמד לעומק את היקף הכוחות של ה"הגנה", כולל הקפדה על פרטים כמו מספרי חיילים, המורל שלהם ועוד. 
במסגרת זו, עוד כשהישוב היהודי בארץ ישראל והתנועה הציונית כולה היו שקועים במאבק בבריטים, החל בן-גוריון להכין את הכוחות היהודיים לקראת מלחמה עם הכוחות הערביים, ועסק ברכש ובייצור עצמי של נשק. הוא עסק בהקמת רשת של יהודים אמריקאים עשירים שאספו בחשאי כסף לקניית מכונות לייצור נשק וכן נשק מעודפי המלחמה שנגמרה. פעילות זו קידמה מאוד את התעש – תעשיית הנשק המחתרתית של ה"הגנה".

***

ילדות ונערות
העלייה השנייה

פעילות פוליטית
ממעמד לעם
מנהיג לאומי
רעיון החלוקה
מלחמת העולם השניה
ההצבעה באו"ם
הקמת המדינה
מדינה בחיתולים
אל הנגב
השנים האחרונות