אירועים \ ציוני דרך

ממעמד לעם

בן-גוריון חיפש דרכים לאחד את ציבור הפועלים בארץ, שהיה מפוצל בין כמה קבוצות פוליטיות. כחלק ממאמץ זה הקים בשנת 1919, כשהיה עדיין חייל בצבא בריטניה, עם ברל כצנלסון ועם חברים נוספים את המפלגה "אחדות העבודה", ואף עמד בראשה. אבל מפלגה זו הצליחה לאחד רק חלק מציבור הפועלים.בסוף 1920, כאשר שהה בן-גוריון בשליחות מפלגתו באירופה, הוקמה "הסתדרות העובדים בארץ ישראל", שאיחדה את כל ציבור הפועלים היהודים בארץ. מיד עם שובו לארץ, במאי 1921, הצטרף בן-גוריון להנהגת ההסתדרות ועוד בסופה של אותה שנה נבחר למזכירות המצומצמת של הארגון,  תפקיד בו החזיק עד שנת 1935.
למרות שהיה חלק ממזכירות של שלושה, היה למעשה מנהיג ההסתדרות. (מן העיתונות: ממועצת ההסתדרות) 
במסגרת זו פעל לחיזוק המרות של ההסתדרות והנהגתה בקרב ציבור הפועלים. כמו כן פעל בן-גוריון עם חברים נוספים, ובראשם ברל כצנלסון, להרחבת כוחה של תנועת העבודה וההסתדרות בתוך התנועה הציונית ובמוסדות של היישוב היהודי המאורגן בארץ ישראל. 

בשנת 1930 התאחדה מפלגתו של בן-גוריון "אחדות העבודה" עם המפלגה "הפועל הצעיר". האיחוד החדש נקרא מפא"י - מפלגת פועלי ארץ ישראל. בן-גוריון היה לאחד משלושת מנהיגי המפלגה החדשה – לצד ברל כצנלסון ויצחק טבנקין -  מפלגת הפועלים והמפלגה הגדולה ביותר ביישוב ובמדינת ישראל הצעירה במשך עשרות שנים.
במהלך שנות העשרים גדל כוחה של תנועת העבודה ושל ההסתדרות בתוך המוסדות הציוניים ומוסדות הישוב ובשנת 1933 נבחר בן-גוריון בפעם הראשונה לחבר בהנהלה הציונית.

 

עם חברי תנועת הנוער הציונית טאלין אסטוניה
***

ילדות ונערות
העלייה השנייה

פעילות פוליטית
ממעמד לעם
מנהיג לאומי
רעיון החלוקה
מלחמת העולם השניה
ההצבעה באו"ם
הקמת המדינה
מדינה בחיתולים
אל הנגב
השנים האחרונות