מי אנחנו

דבר היו"ר

דבר היו"ר


עשיה שיש בה ממש היא עשייה חיובית, לא מניעת הרע של אחרים, אלא עשיית הטוב בעצמך, במלוא יכולתך היוצרת. [...] אם אלפי בחורים צעירים יקומו ויעשו זאת - יחניקו ממילא כל שחיתות וריקנות. האור מגרש מאליו החושך" (דוד בן גוריון, מתוך: מכתב לעמוס עוז, 28.03.1954)

"ראש הממשלה הראשון", "מייסד המדינה", "איש חזון ורוח". תארים אלה ועוד רבים אחרים ודאי היו הולמים את מצבתו של דוד בן-גוריון לו נחרטו עליה. אבל בן-גוריון לא רצה להתקשט בנוצות הללו, אותן הרוויח בזכות, וביקש שלוש מילים בלבד: "עלה ארצה בתרס"ו". בכך הציב בן-גוריון לדורות שיבואו את האופן בו הוא תפש את מפעל חייו, המפעל הציוני.

ואולי הוא גם רמז לכל אחד מאיתנו שאין דבר העוצר אדם מלקום ולעשות מעשה. בכדי להשפיע וליצור שינוי במציאות אין אנו צריכים לשאת בתפקיד רשמי רם-דרג, כי אם השינוי האישי הוא שישפיע על קהילתנו, על החברה בה אנו חיים ועל מעגלים נוספים.

המכון למורשת בן-גוריון, היושב על מצוק נחל צין בסמוך למקום קבורתם של פולה ודוד בן-גוריון, בחר חמישה נושאי ליבה מובילים לאורם הוא פועל, כולם נובעים ממורשתו של בן-גוריון: ממלכתיות, חברת מופת, מנהיגות ברוח דוד בן-גוריון, חלוציות ונגב.

כמעט יובל לאחר מותו, דוד בן-גוריון הוא עדיין הדמות המזוהה ביותר עם תקומת עם ישראל בארצו. הרעיונות והאידאלים שלאורם הלך והדרך אותה התווה לממשיכיו עמדו במבחן הזמן, ומצביעים על העומק, האומץ והתבונה של מנהיגותו. מורשתו מורה לנו את הדרך אל עבר עתידנו המשותף בארץ הזו.

המכון למורשת בן-גוריון מבקש לעורר אצל כל מי שנחשף לפעילותו את המחשבה: מהו תפקידך האישי במאמץ המתמשך להקמת חברת מופת ציונית?

אני גאה לעמוד בראש מועצת המכון, מכון אשר ממשיך לשאת את דגל הרוח החלוצית והציונית של דוד בן-גוריון; מכון שאינו חושש מהעלאת שאלות קשות על דרכה של החברה הישראלית; מכון שמזמין כל אחת ואחד מאיתנו להתבונן, לחשוב ויותר מכל - לעשות.


אלוף (מיל.) עמוס ידלין, יו"ר מועצת המכון למורשת בן-גוריון.