אירועים \ ציוני דרך

אל הנגב

בדצמבר 1953 התפטר בן-גוריון מראשות הממשלה. (מן העיתונות: ד בן-גוריון הגיש התפטרותו לנשיא) במכתבו לנשיא המדינה כתב כי פרש עקב עייפות. הוא הצטרף לקיבוץ הצעיר שדה בוקר שבנגב.

בהליכה יומית בשדה בוקר 
 
קריקטורה: הכובעים הללו  הוא הולך בשדות; 

 
משה שרת החליף אותו כראש ממשלת ישראל. הציבור הישראלי התקשה להשלים עם פרישתו של 'האב המייסד'. 
בן גוריון ראה בנגב מוקד מרכזי לעשיה ציונית עוד טרם הקמת המדינה ופעל לפיתוח האזור לאחריה. הוא הבחין באפשרויות הגלומות במרחבי הנגב, ובאוצרות הטבע שבו, בעוד במזג האוויר ובמחסור במים ראה אתגר שיחזק את הנוער הישראלי והציבור כולו. החלטתו להתיישב בנגב היתה חלק מתפישה כוללת זו.  
כעבור כ-14 חודש, בפברואר 1955, בעקבות פרשת ריגול במצרים שנקראה "עסק הביש" והתפטרות שר הביטחון פנחס לבון, ביקשו בכירי מפא"י מדוד בן-גוריון לחזור לממשלה כשר הביטחון. בן-גוריון נענה לבקשה. לאחר הבחירות לכנסת השלישית, בקיץ 1955, חזר דוד בן-גוריון לכהן גם כראש ממשלה בסתיו של אותה השנה. 
 
ברמת גן – חוזר מביקור בארצות הברית
 
 
 
בשנה שלאחר מכן, 1956, החליט דוד בן-גוריון על יציאה ל"מבצע קדש". בן-גוריון האמין שהמצרים עתידים לפתוח במלחמה נוספת, לכן הסכים להצעתם של הצרפתים והבריטים לפתוח עמם במתקפה על מצרים. הוא האמין כי מבצע מוצלח יפסיק את ההסתננויות האלימות מגבול מצרים שאיימו על ישובי הספר וכן יביא לשבירת המצור הימי על אילת, שהטילו המצרים בחסימת מצרי טיראן. במהלך "מבצע קדש" כבש צה"ל את חצי האי סיני ואת רצועת עזה, בעוד שהצרפתים והבריטים כשלו בניסיונם להשתלט על תעלת סואץ. בעקבות לחץ בינלאומי נסוגה ישראל מסיני בתוך מספר חודשים. ההסתננויות כמעט ופסקו. (מן העיתונות: הממשלה תאשר החלטת הנסיגה ב.ג. מקווה למנוע משבר בקואליציה)
בתנ"ך ראה בן-גוריון את המסמך המכונן של העם היהודי וספר חשוב לכלל האנושות. משנת 1958 הנהיג בן-גוריון חוג ללימוד תנ"ך בביתו, בית ראש הממשלה. 
 
בחידון התנך הראשון
 
בשנת 1959 הוביל בן-גוריון את מפלגתו לניצחון גדול בבחירות – 47 מנדטים. סיסמת הבחירות של מפלגתו הייתה "הגידו כן לזקן" – כינויו של בן-גוריון. הוא הכניס לרשימת המפלגה מספר חברים צעירים, כגון שמעון פרס ומשה דיין שכונו 'צעירי בן-גוריון'.
בן-גוריון היה דמות ראשונה במעלה בדור הראשון להקמתה של מדינת ישראל ודמותו היתה מוכרת בעולם כולו. הוא גילה עניין מיוחד בכתבי הפילוסופים היוונים הקדמונים כמו גם בנושאים פיסיים וביולוגיים. הוא היה דעתן מאוד, והציג לא אחת עמדות נוקשות - בנושאים מרכזיים, כמו גם שוליים. כך, לדוגמה, נלחם לבטל את השימוש בתיבה "את". 
מעמדו היה כשל "אבי האומה", אם כי לא חסרו לו מתנגדים, בשל פולמוסים שעורר מדי פעם. 

***

ילדות ונערות
העלייה השנייה

פעילות פוליטית
ממעמד לעם
מנהיג לאומי
רעיון החלוקה
מלחמת העולם השניה
ההצבעה באו"ם
הקמת המדינה
מדינה בחיתולים
אל הנגב
השנים האחרונות